פתרונות משפטיים לדאגות כלכליות -

איך להבטיח את עתידם של ילדים בעלי מוגבלויות עכשיו ובעתיד

אפוטרופסות

כשרות משפטית ואפוטרופסות

על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות משנת 1962 אדם כשיר לכל פעולה משפטית עד שביהמ"ש קובע אחרת. פסול דין אינו כשיר לבצע פעולות משפטיות. גם אם הוא יכול פיסית לבצע פעולה, אין לה נפקות משפטית. במציאות יכול אדם בגיר (שאינו קטין) הלוקה באוטיזם להיחשב "כשיר משפטית" - כאשר למעשה אינו כשיר - רק משום שביהמ"ש לא הכריז עליו כפסול דין.

כל אדם הנמצא תחת אחריותו של אפוטרופוס נקרא "חסוי", ולעיתים יש בלבול בין המונחים פסול דין וחסוי.

הכרזה על אדם כפסול דין

ביהמ"ש אינו יוזם תהליך של הכרזה על אדם כפסול דין, וכדי שאדם יוכרז ככזה יש לפנות אל ביהמ"ש בבקשה לעשות זאת. כשהאבחנה ברורה, כגון - פיגור שכלי עמוק או אוטיזם קשה, הקביעה פשוטה, והתהליך קצר - וביהמ"ש מכריז על האדם כפסול דין. כשהאבחנה פחות ברורה, התהליך ארוך יותר וחוות הדעת של הרופא צריכה להיות מפורטת יותר.

מינוי אפוטרופוס

כאשר ביהמ"ש מכריז על אדם כפסול דין אותו אדם אינו יכול לבצע בעצמו פעולות בעלות משמעות משפטית והוא צריך מישהו שיבצע אותן עבורו. אדם הממונה כאפוטרופוס צריך להסכים לשמש בתפקיד. אפוטרופוס יהיה כל אדם שביהמ"ש מצא אותו כשיר ומתאים לעשות את העבודה כראוי . עד גיל 18 האפוטרופסות על הילדים היא אפוטרופסות טבעית של ההורים.

תפקידי האפוטרופוס

לאפוטרופוס יש חובות רבים - כלפי הפסול דין, כלפי המדינה וכלפי ביהמ"ש - אך כמעט שאין לו זכויות. האפוטרופוס הכללי של משרד המשפטים מפקח על כל האפוטרופסים במדינת ישראל. הפעולה הראשונה של האפוטרופוס לאחר מינויו היא הכנת "פַּרְטָה", רשימה מפורטת של רכוש השייך לפסול הדין נכון ליום הכרזתו ככזה. על פרטה חותם האפוטרופוס, וחתימתו מאושרת על ידי עורך דין. יש לשים לב לכך שהאפוטרופוס חייב לטפל בעיקר בצד הרכושי, לא ברווחתו של החסוי.
האפוטרופוס חייב בדו"ח שנתי על כל ההכנסות וההוצאות של הפסול דין, וזאת נוסף על הפרטה.
"הקרן לטיפול בחסויים" יכולה להתמנות כאפוטרופוס, כשאין אפוטרופוס אחר. אפוטרופוס יכול להיות רק לאדם חי. כשנפטר החסוי מסתיים תפקידו של האפוטרופוס.
הדו"ח השנתי שהאפוטרופוס מגיש על רכוש פסול הדין מציג את ההתאמה בין הכנסות פסול הדין (כגון – משכורת, קצבת ביטוח לאומי) לבין ההוצאות שנעשו במישרין עבורו. דו"ח זה אינו חייב להיעשות בידי רואה חשבון.

מינוי אפוטרופוס לאחר פטירת ההורים

לאחר מות ההורים - אם יימצא מישהו מתאים, ימנה אותו ביהמ"ש כאפוטרופוס. במקרה שאין אף אחד שמסכים לשמש כאפוטרופוס - יש פתרון: לפסולי דין שלא נמצא להם אפוטרופוס מבין קרוביהם ומכריהם ממנה להם מדינת ישראל פוטרופוס, בדרך-כלל את הקרן לטיפול בחסויים. תהליך מינוי האפוטרופוס מתבצע כאמור בבית המשפט לענייני משפחה, והשיקול הראשון במעלה של ביהמ"ש הוא הדאגה לפסול הדין.

ירושה וצוואה:

חוק הירושה קובע איך רכוש עובר ליורשים אחרי מות בעליו. כשאין צוואה, יחולק הרכוש לקרובי המשפחה על-פי החוק. קיימים שלושה סוגים של צוואה: צוואת שכיב מרע, צוואה בכתב יד, צוואה בעדים.
צוואת שכיב מרע: המצווה אומר את רצונו האחרון בעל-פה בפני שני עדים, וזאת כשהוא נמצא מול פני המוות. צוואה זו תקפה רק אם המצווה הלך לעולמו תוך 30 יום. העדים לצוואה יכולים להיות בין היורשים . העדים חייבים לכתוב פרוטוקול ולחתום עליו בסמוך לאמירת המצווה. סוג צוואות זה מיוחד למדינת ישראל, והוא נובע מן ההלכה היהודית שלפיה אדם במצב זה יודע ומבין הכול.
צוואה בכתב יד: כל מסמך הכולל את הכותרת "צוואה" (בצורה זו או אחרת כגון: "כשאני אמות, אני מצווה שיעשו כך וכך..."), הנושא תאריך וחתימה וכתוב בכתב ידו של המצווה - נחשב לצוואה. צוואה זו תקפה גם אם נכתבה על מפית נייר, על חתיכת קרטון וכדומה. צוואות בעדים: צוואה כתובה ביד או מודפסת. המצווה חתום עליה, ולצד חתימתו חתומים שני עדים .
לצוואה עיקרון מרכזי והוא - רצונו של המצווה. חשוב שאף אחד מלבד המצווה לא יתערב בעריכת הצוואה. לצוואה אין תוקף כשהמצווה עדיין חי: היא מקבלת תוקף רק עם אישורה על ידי בית המשפט, לאחר מותו. אפשר לשנות צוואה, לתקן אותה או לבטלה - בכל רגע עד המוות. הצוואה האחרונה היא הצוואה שיש לקיים.
לצוואה אפשר להכניס תנאים, אך רק כאלה הקשורים למועד קיומה או לרכוש הכלול בה, למשל - אפשר להוריש דירה למישהו ולהתנות שיקבל את הדירה רק כשיתחתן, אבל אי אפשר כמובן להכריח אותו להתחתן. אפשר להוריש דירה לבן בתנאי שישכירה ויקדיש את שכר הדירה להוצאות אחיו הפסול דין, אבל אי אפשר להוריש דירה למישהו בתנאי שישמש אפוטרופוס לפסול דין. במדינת ישראל אין מיסוי על עיזבונות. בצוואה אפשר להשאיר הוראות לגבי הדרך שבה ישתמש היורש בעיזבון.

הדאגה לילד עם צרכים מיוחדים

האפשרויות העיקריות כיצד לדאוג לעתיד הילד לאחר מות ההורים הן:

• לתת לילד מתנה עוד בחיי ההורים (חשוב לדעת שמרגע מתן המתנה אי אפשר להתחרט על המהלך ולהחזירה לידי ההורים).
• לכתוב צוואה - שתצא אל הפועל רק אחרי מות ההורים, שאז יחולק רכושם לפי הוראות הצוואה.
• הקמת נאמנות: זיקה לנכס, שעל-פיה חייב הנאמן להחזיק ולפעול בו למען הנהנה.

נאמנויות

שלושה צדדים יש לנאמנות: יוצר הנאמנות (בעל הנכס )- מי שמחליט לתת את הנכס לנהנה; הנאמן - מי שהבעלות בנכס עוברת לידיו, והוא מחויב לפעול בנכס רק לטובת הנהנה; הנהנה - שאינו הופך לבעל הנכס אך נהנה ממנו או מפירותיו. יוצר הנאמנות יכול ליצור מסמך מפורט ובו הוראות לנאמן מה לעשות ברכוש לטובת הנהנה. ההוראות יכולות להיכתב בפירוט רב והנאמן חייב לפעול לפיהן. בהוראות אפשר לכלול גם הוראות בדבר החלפת נאמנים וכיו"ב. יצירת נאמנות נעשית באחת משתי דרכים: 1. באמצעות כתב נאמנות. 2. באמצעות הוראות בצוואה. כל אחד יכול להיות נאמן, והדבר נתון לשיקול דעתו הבלעדי של יוצר הנאמנות. הנאמן חייב על-פי החוק למלא דו"ח על כל פעולותיו ולהציגו לפני הנהנה אחת לתקופה. אם הנהנה הוא פסול דין - יוצג הדו"ח לפני האפוטרופוס. הנאמן לא יהיה האפוטרופוס. לא ראוי שאפוטרופוס ישמש גם כנאמן המנהל את רכוש הפסול דין.

סיוע משפטי למשפחות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים