רישום זכויות במקרקעין - "משפטיפ"
על פי החוק, העברת זכויות במקרקעין מסתיימת רק ברישום הזכויות על שם הקונה. כל עוד הזכויות אינן רשומות, הן אינן מוגנות די הצורך. קיימים כמה סוגים שונים של רישום זכויות במקרקעין וננסה לתת על קצה המזלג סקירה קצרה ולא ממצה שלהם, על מנת שתכירו את המושגים הבסיסיים ותדעו מה לשאול.
לשכת רישום המקרקעין היא המוסד שכולנו מכירים בתור "טאבו". המונח לקוח מהשפה התורכית, והוא קיים עוד מזמן שלטון התורכים בארץ.
איתור גוש וחלקה ב"טאבו"
לכל נכס מקרקעין בישראל יש כתובת לצרכי זיהוי ורישום המורכבת ממספר גוש, מספר חלקה ולעיתים, כשמדובר בבית משותף, גם ממספר של תת חלקה. הרישומים השונים נעשים כולם על פי מספרים אלו ולא על פי כתובת עירונית של רחוב ומספר הבית.
אם ידועה לכם רק הכתובת, אפשר לגלות את מספרי הגוש והחלקה באתר משרד המשפטים. הקישו "איתור גוש חלקה" ואתם שם.
מידע חשוב בנסח הטאבו
בלשכת רישום המקרקעין רשומות זכויות מסוגים שונים: בעלות, חכירה, שעבודים, משכנתאות, עיקולים ועוד. חשוב לדעת לקרוא נסחים על מנת להוציא מהם את כל המידע המלא והנכון. מידע חלקי עלול להטעות אפילו יותר מחוסר מידע מוחלט.
הורדת נסח רישום טאבו
המונח המקובל בפי העם "יש לי טאבו" משמעו בדרך כלל נסח רישום, מסמך שבו מופיעות כל הזכויות הקשורות לנכס מסוים. על מנת לקבל נסח כבר לא חייבים לפנות ללשכות הרישום אלא אפשר להיכנס לאתרי אינטרנט שונים ולהורידו תמורת תשלום. האתר הפשוט ביותר לצורך כך הוא אתר חברת דואר ישראל.
נסח טאבו או רישום זכויות במנהל מקרקעי ישראל
הרישום בלשכות רישום המקרקעין פתוח לציבור וכל אחד יכול לקבל את הנסחים. פרטים על נכסים הרשומים במנהל מקרקעי ישראל לא ניתן לקבל ללא יפויי כח מבעל הזכויות.
בשל סיבות שונות שעיקרן היסטורי בלבד, חלק מהנכסים בישראל אינם רשומים בלשכות הרישום אלא רק במנהל מקרקעי ישראל. המסמך שמנפיק המנהל ובו פירוט הזכויות לנכס מסוים אינו נקרא "נסח" אלא "אישור זכויות", ובעקרון מדובר באותו הדבר.
נכסים מסוימים רשומים ביותר ממקום אחד - בלשכת רישום המקרקעין ובספרי מנהל מקרקעי ישראל. במקרים כאלו חייבים לבדוק את שני המרשמים על מנת לקבל תמונה מלאה של הזכויות בנכס.
הזכויות בבניינים שנבנו על ידי חברות קבלניות וטרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין בפעם הראשונה, אינן רשומות למעשה אלא בספריה של החברה הקבלנית, המנוהלים בידי עורכי דינה. סוג זה של רישום נקרא "רישום בחברה משכנת". לפני כל עסקה בנכס שכזה חובה לפנות לחברה המשכנת ולקבל אישור זכויות.
חכירה
חכירה היא שכירות לתקופה העולה על עשר שנים. על פי החוק, חלק מקרקעות מדינת ישראל נמצאות בבעלות המדינה ואי אפשר לרכוש אותן, אך אפשר לחכור אותן לתקופות שונות, עד 99 שנים. למעשה, במרבית המקרים הזכות דומה מאוד לבעלות, וכאשר מדובר בדירות במגזר העירוני, אין כמעט כל הבדל. יחד עם זאת, יש לשים לב לתאריך סיומה של החכירה - לעיתים החכירה הסתיימה זה מכבר ואיש לא דאג לחדשה. לא ניתן יהיה להעביר את הזכויות על שם הבעלים החדשים ללא הסדרת עניין זה.
כאשר הזכויות הן זכויות חכירה, לעיתים מופיעה הערה בנוסח "אין מגבלה בהעברה ובירושה". במקרים אלו אין צורך במעורבות של מנהל מקרקעי ישראל בהעברת הזכויות והיא מתבצעת בדיוק כמו העברת זכויות בעלות רגילות.
במקרים של נכסי מקרקעין שבבעלות חברות, בנוסף על הרישומים בלשכת רישום המקרקעין ובמנהל מקרקעי ישראל קיים רישום נוסף, מקביל, ברשם החברות. לא תמיד הרישומים מתאימים זה לזה וחובה לבדוק גם מקור מידע זה לפני ביצוע עיסקה.
אנקדוטה לסיום:
אם תרצו לקבל נסח רישום לנכס בטבריה, תצטרכו לנסוע ללשכת רישום המקרקעין שבנצרת. אי אפשר לקבל את הנסח בלשכה בתל אביב, או בכל מקום אחר בארץ. מתן השרות האינטרנטי לקבלת נסחים עוכב שנים אחדות רק משום סירוב העובדים, בטענה שבאינטרנט לא ניתן לעשות הפרדה בין המחוזות השונים. כיום ניתן כבר לקבל נסח (לא רשמי) באמצעות האינטרנט לכל מקום שהוא, אך לקבלת נסח חתום ומאושר עדיין צריך לכתת רגליים לקצווי ארץ. מסתבר שבחלק מהשירותים שנותנות לשכות רישום המקרקעין אנחנו עדיין חיים בזמן התורכים...
מקרקעין - קריאה נוספת:
"משפטיפ" היא סדרת טיפים משפטיים הנשלחת למנויי העלון המקוון "משפט חזק" .
אם אתם עדין לא שם, הרשמו עכשיו וקבלו אחת לחודש אל תיבת המייל שלכם טיפים משפטיים בתחומים שונים וסיפורים מעניינים שאספנו במהלך עבודתנו.