משרד עורכי דין אריה שורץ

אז מה מחזיק אותנו כאן

עו"ד תמר פישהוף

סיגל הופיעה אצלנו יום אחד, בוכה כולה, בגלל חוב לחברת הסלולר שלא שילמה בזמן, חוב שהלך ותפח לו למימדים מפלצתיים. אחרי שהרגעתי אותה ושלחתי אותה לדרכה התקשרתי למשרד עורכי הדין שייצג את חברת הסלולר. עורך הדין הסכים להפחית את סכום החוב ולחלק אותו לתשלומים בהם יכולה היתה לעמוד.

לא עבר זמן רב וסיגל חזרה אלינו, בוכה שוב. הפעם שוחחנו ארוכות והיא גוללה בפני את מצבה המשפחתי הקשה: היא אישה מוכה לשעבר, אם חד הורית אשר שני ילדיה נכים במאת האחוזים ונזקקים לטיפול צמוד. עקב מצבם, שהלך והתדרדר עם השנים, נאלצה סיגל לעזוב את עבודתה ולטפל בהם כל היממה. חסכונותיה הלכו והצטמקו, הביטוח הלאומי לא כיסה אף לא מחצית ההוצאות על המזון המיוחד והתרופות היקרות שילדיה נזקקו להם וסיגל נותרה ללא יכולת לשלם את שכר הדירה. עמדה בפניה ברירה אחת – לצאת לגור ברחוב עם שני ילדיה. סיגל בחרה להישאר בדירה בלי לשלם את שכר הדירה וכשתביעת הפינוי נגדה ונגד ילדיה הגיעה, פנתה אלינו.

התלבטנו איך נוכל לחלץ את סיגל מהמצב הקשה אליו נקלעה. מבחינה משפטית, מדובר באתגר לא פשוט, שכן בעל הבית שלא קיבל תשלום צודק לחלוטין ואינו צריך להינזק ממצוקתה של סיגל. מה תוכל סיגל לטעון להגנתה? בעריכת דין, כמו בכביש, עדיף להיות חכם מאשר צודק. כדי לעזור לסיגל בחרנו לתקוף במספר חזיתות במקביל: הגשנו לבית המשפט במסגרת תביעת הפינוי בקשה למנות לבנה אפוטרופוס לדין וניסינו לדחות את הדיון ככל האפשר. בד בבד, פנינו לעמידר (החברה הממשלתית לסיוע בדיור) בבקשת סיוע דחופה לסיגל. עמידר השיבו כי סיגל אינה עומדת בקריטריונים לזכאות לקבלת דירה מהמדינה, שכן יש לה רק שני ילדים ולא שלושה. לא הרמנו ידיים: פנינו לועדת החריגים של משרד השיכון וערערנו על רוע הגזירה. הבאנו את לועדה למסקנה שללא דירה סיגל וילדיה ימצאו את עצמם תוך זמן קצר ברחוב. המאמצים נשאו פרי, הועדה קבלה את בקשתה וסיגל הפכה לזכאית לדירה בדיור ציבורי. אחרי כל הדחיות, הגיע יום הדיון בבית המשפט. השופט, על אף שהיה קשוב לדברינו והביע אמפטיה למצבה של סיגל, נאלץ לתת צו פינוי מהדירה, אך בעקבות פנייתנו לעמידר הסכים לדחות את צו הפינוי במספר חודשים (דבר חריג בתביעות פינוי שוכרים רגילות).

קבלת דירה בדיור הציבורי, גם לאלו אשר זכאותם כבר אושרה, היא תהליך ארוך ומייגע שאורך שנים בדרך כלל, אך לסיגל לא היו שנים לחכות, היא היתה חייבת לקבל דירה, כאן ועכשיו. הפעלנו לחץ על עמידר מכל הכיוונים: פנינו במכתבים וטלפונים ללא הפסקה, הגענו לבעלי תפקידים בכירים והפעלנו את כל הנסיון המקצועי שלנו כדי לעזור לסיגל לצאת מה"ברוך" אליו נקלעה. חברת עמידר הבינה את חומרת המצב והצליחה למצוא דירה פנויה, אליה עברה סיגל שבועיים לפני תום המועד האחרון אשר נקבע בצו הפינוי.

סיגל גרה כיום עם שני ילדיה בדירה משלהם, תחת קורת גג בטוחה ומוגנת.

בימים שבהם לקוחות עצבניים, שופטים חסרי סבלנות או פקידים אטומים מטריפים עלינו את הדעת, סיפורים כמו זה הם שמחזיקים אותנו במקצוע.

חזרה לארכיון "משפט חזק"

הרשמה ל"משפט חזק"