משרד עורכי דין אריה שורץ

כמה באמת שווה מלפפון

עו"ד אריה שורץ

אני יודע, הכותרת מוזרה. כמה באמת שווה מלפפון? תלוי את מי שואלים. את בעל המסעדה, את העובד או את עורך הדין. לכל אחד מהם יש מחיר אחר למלפפון.

המסעדה שניהל שוקי היתה שם דבר בתל אביב, ואני שמחתי מאוד על כך שנמנה על לקוחותיי. הוא שילם סכום חודשי לא גבוה, והמשרד טיפל בכל ענייניו המשפטיים השוטפים.

יום אחד התקשר וקבע פגישה. אחד מעובדיו לשעבר פוטר על ידו והגיש נגדו תביעה בבית הדין לעבודה בגין שכר שלא שולם לו, פיצויי פיטורין, חופשה, הבראה ויתר הזכויות המגיעות לו לטענתו. נו, הסברתי לשוקי – זכויות צריך לשלם, קל וחומר משכורת.

אתה לא מבין, אמר לי שוקי. לא רק שהפיטורין היו מוצדקים, שילמתי לו את כל מה שמגיע לו ויש לי אפילו אישור כתוב ממנו על כך – אמר ושלף פיסת נייר והגיש לי אותה. "אני הח"מ, מאשר שקיבלתי משוקי את כל מה שמגיע לי בגין שכר, פיצויים, הבראה וכל דבר אחר", וחתימתו של העובד. יותר מזה, אמר לי שוקי, יש לי את צילום השיק שנתתי לו, החתימה שלו על השיק ואישור הבנק שהשיק נפרע במזומן.

הגשנו כתב הגנה בהתאם למסמכים שנתן לי שוקי. הגיע מועד הדיון, והתייצבנו יחד בבית הדין לעבודה. התובע התייצב גם הוא, לבד, ללא ייצוג של עורך דין. אדם פשוט, עובד מטבח חסר השכלה מינימלית. נכנסנו לאולם, והשופטת מיהרה לתקוף: "אין לך שום סיכוי", אמרה לתובע. "קיבלת את כל מה שמגיע לך, חתמת על מסמך שמאשר זאת, קיבלת שיק, הפקדת אותו בבנק, אני ממש לא מבינה מה אתה רוצה. אני יכולה לדון בתיק, אבל דע לך – אם אחליט שלא מגיע לך כלום, אפסוק נגדך הוצאות בסכום גבוה בהרבה מסכום התביעה". שוקי חייך, וגם אני הרגשתי שעשיתי עבודה טובה. התובע חשב רגע והודיע שאם ככה, הוא חוזר בו מהתביעה. אחרי שתי דקות קיבלנו פרוטוקול קצר של שתי שורות, ויצאנו מהאולם. שוקי הזמין אותי לאכול משהו, ונכנסנו למסעדה קרובה לבית הדין.

"עכשיו, בוא ואספר לך את הסיפור האמיתי", אמר שוקי. התפלאתי ושתקתי.

"העובד הזה עבד אצלי שנים, ותפסתי אותו גונב ממני ארגז מלפפונים. ידעתי שאין לי הוכחות והחלטתי לרמות אותו בחזרה. ידעתי שאין לו חשבון בנק בכלל, תמיד שילמתי לו במזומן. הודעת לו שהוא מפוטר, ולא הסברתי לו מדוע. ככה, צמצומים. הזמנתי אותו להגיע לקבל את כל מה שמגיע לו. הכנתי חשבון מפורט, והכנתי שיק על כל הסכום. כשהגיע, עברנו יחד על כל החשבון ונתתי לו את השיק, אך הוא ביקש שאתן לו במקום השיק מזומן. ביקשתי שיאשר שקיבל את כל מה שהגיע לו, ושיחתום על השיק מאחור. הוא חתם על שני המסמכים, ואז גירשתי אותו מהמסעדה בלי לתת לו כלום. עוד באותו היום נסעתי דרך מקום מגוריו, נכנסתי לסניף בנק ומשכתי בעצמי את סכום השיק במזומן. השיק נכתב מלכתחילה לפקודת "עצמי", כך שאי אפשר לדעת מי זה שמשך את הכסף."

ארוחת הצהרים נתקעה לי בגרון, ולא ידעתי איך להגיב. הבנתי כמה יקרים היו המלפפונים לעובד שתבע את שוקי. שתקתי, וכשסיימתי לאכול נפרדתי ממנו ונסעתי לבד למשרד.

למחרת הודעתי לשוקי שאיני מוכן לייצג אותו יותר. הוא לא שאל למה, ואני לא טרחתי להסביר. שנינו ידענו בדיוק מה הסיבה האמיתית. זה היה מחיר המלפפונים עבורי.

בעשרים השנים שאני עובד כעורך דין רק פעמים בודדות הרגשתי שעבדו עלי לגמרי. זו היתה אחת הפעמים, ולמדתי אז לקח חשוב: גם מהלקוח צריך לפעמים להיזהר.

גם שוקי שילם עבור המלפפונים, אבל על כך נספר בפעם אחרת.

עוד בעלון: האדם יראה לעיניים והאלוקים יראה ללבב

חזרה לארכיון "משפט חזק"

הרשמה ל"משפט חזק"

 

 

קישורים חיצוניים: רשלנות רפואית בלידה